קרנפים ברחוב סלאח א־דין

בשנת 1994 אסר בג"ץ לראשונה על אפליה כלשהי של זוג להט"בים לעומת כל זוג אחר. בית המשפט העליון קיבל אז את עתירתו של דייל אל על יונתן דנילוביץ, שדרש להעניק לבן זוגו את כל ההטבות, כולל טיסות חינם, שמקבלים בני משפחה של עובדים ועובדות אחרים בחברה.

אם אסור לקפח את זכותם של זוגות להט"בים לטוס בחינם לחו"ל, קל וחומר שאסור לקפח את זכותם להקים משפחה. לכן, ניסיונו של משרד הרווחה למנוע מהם לאמץ ילדים, מאיים להסיג לאחור את הדמוקרטיה שלנו בכחצי יובל שנים. אך חמורה ומחפירה מן הניסיון עצמו, היא הנכונות של הפרקליטות לסנגר בבית המשפט על עמדת המשרד, ונימוקיה ההומופוביים. נכונות זו יש בה כדי להעיד על סממנים של הידרדרות ערכית והתקרנפות מסוכנת במסדרונות משרד המשפטים שברחוב סלאח א־דין בירושלים.

לא בכדי סוערות כעת הרוחות בפרקליטות המדינה. הנכונות להציג בבג"ץ עמדה שלטונית נחשלת ודוחה, רק משום שלשון החוק מגדירה זוג כ"איש ואשה", סותרת בעליל את האתוס המקצועי והערכי שטיפחו בה כבר מראשית ימי המדינה. מאז ומתמיד התהדרו בפרקליטות שאנשיה אינם בגדר "קונסיליירי", האמורים לנצל כל טיעון חוקי כדי לטהר שרצים שלטוניים. להיפך: היועצים המשפטיים לממשלה ופרקליטי המדינה גרסו, שהם אינם חייבים לסנגר על תועבות השלטון, גם אם יש להן לכאורה, תימוכין בלשון החוק, אלא עליהם לפעול בעצמם לסכל תועבות כאלה עוד בטרם יגיעו להכרעת בית המשפט.

פרופ' יצחק זמיר, בהיותו היועץ המשפטי לממשלה, הסביר זאת בכך, שחובת הנאמנות שלו ושל הפרקליטים הכפופים לו איננה רק לממשלה, אלא בראש ובראשונה לציבור. משום כך עליהם לייצג לא רק את שלטון החוק הפורמלי — כלומר את לשונו היבשה של החוק — אלא את שלטון החוק המהותי, כלומר הזכויות והערכים הבסיסיים שהוא נועד לממש.

מערכת המשפט, הסביר אז זמיר, "דורשת מן השלטון לנהוג לא רק באופן חוקי, אלא גם באופן ראוי, כלומר גם על פי היושר", ולכן על הפרקליטות לאכוף על הממשלה כללי התנהגות "בשם הדרישה לשלטון הוגן". בגלל עמדתו זו סירב היועץ זמיר לסנגר בבג"ץ על השימוש שעשה נשיא המדינה, חיים הרצוג, בחוק החנינה כדי לטייח את הפשעים של צמרת השב"כ בפרשת קו 300, ואף היה מוכן לשלם על כך במשרתו.

כך גם נהג היועץ המשפטי פרופ' אהרן ברק, כאשר התכוון שר האוצר יהושע רבינוביץ', להשתמש בחוק המאפשר למפקח על מטבע חוץ להמיר כתבי אישום בכופר, כדי לחסום את ההליכים הפליליים נגד ראש הממשלה יצחק רבין ורעייתו בפרשת חשבון הדולרים בארצות הברית. ברק הבהיר, שלא זו בלבד שלא יאפשר לפרקליטות להגן על מהלך כזה בבג"ץ, אלא הוא עצמו ימליץ לבג"ץ לסכל את מזימת השר, משום שיש בה כדי לפגוע באמון הציבור בשוויון בפני החוק.

אך כאמור, זמיר וברק לא חידשו דבר, אלא צעדו בנתיב ערכי שנסלל לפני 60 שנה ויותר. כבר אז סירב היועץ המשפטי חיים כהן לתת תוקף כלשהו לחקיקה הומופובית. החוק הפלילי הגדיר יחסים הומוסקסואליים כפשע חמור שדינו עשר שנות מאסר, אך היועץ כהן הנחה את הפרקליטות והמשטרה להתעלם ממנו ולאפשר ללהט"בים בוגרים לממש את נטייתם המינית, כמו כל אדם אחר. היו פוליטיקאים שזעמו על היועץ על שהוא הופך את האיסור הפלילי החמור לאות מתה, אך הוא הסביר שאנו היהודים, כמי שסבלו בעבר מחקיקה מפלה ופוגענית, חייבים להימנע משימוש כלשהו בחקיקה כזאת.

סממני ההתקרנפות הנחשפים כעת בלשכות המשפטיות ברחוב סלאח א־דין מפחידים, ולא רק בגלל ההתנכרות למורשת החיונית הזאת, והאיום הגלום בכך על ערכי היסוד של הדמוקרטיה וזכויות האדם. הם מפחידים גם בשל השלכותיהם על סיכויי המאבק בשחיתות. ספק רב אם פרקליטות שמפגינה רפיסות ערכית מול השלטון תהיה מסוגלת ונחושה למצות את הדין עם בכיריו שסרחו.

פורסם באדיבות עיתון "הארץ".