• משה נגבי

על כוחו של שר הביטחון

עודכן: 4 בספט׳ 2020


לערכים של שר הביטחון, לרגישותו לטוהר הנשק, לכיבוד החוק ולזכויות האדם יש השפעה מכרעת על הדמות המוסרית של צה"ל ושל המדינה בכלל. כל זאת בגלל הכוח הייחודי שמעניק לו החוק, ושבתחום הביטחון עולה על כוחו של ראש הממשלה. חוק יסוד: הצבא קובע, שהצבא נתון למרות הממשלה, אך מי שממונה עליו מטעמה הוא שר הביטחון לבדו. הוא ואין בלתו. גם על הרמטכ"ל נאמר, שהוא אמנם נתון למרות הממשלה, אך כפוף ישירות אך ורק לשר הביטחון.

כך שמבחינה חוקתית, שר הביטחון רשאי לתת פקודות לרמטכ"ל ולצבא גם ללא היוועצות בראש הממשלה. אמנם הממשלה או הקבינט מוסמכים לבטל או לשנות את פקודותיו, אך לפעמים הם יודעים עליהן רק בדיעבד. כזכור, במלחמת לבנון הראשונה ניצל שר הביטחון אריאל שרון את הסמכות האמורה כדי לשלוח את חיילינו לעומק שטח האויב, וסיבך את צה"ל לא רק במלחמה ממושכת ורבת נפגעים, אלא גם באחריות מוסרית עקיפה לטבח בפלסטינים בסברה ושתילה.

לשר הביטחון גם הסמכות הבלעדית להחליט על מעצר מינהלי — כלומר, מעצר ממושך ללא משפט — של חשודים, כולל אזרחים ישראלים. בשטחים כוחו גדול אף יותר משום ששם הצבא הוא השליט היחיד והכל יכול. הוא המוסמך לאפשר או לפסול בנייה בשטחים, והשר משה יעלון אכן השתמש בכוחו זה כדי לאסור ואף להרוס בנייה של מתנחלים על קרקע שגזלו מפלסטינים.


כאשר מדברים על ערכי שר הביטחון החדש, רלוונטיות ומדאיגות במיוחד הצעותיו לפגוע באזרחות של ערבים בישראל ולהעביר את יישוביהם לשליטת הרשות הפלסטינית. הן סותרות לא רק את הערכים הדמוקרטיים של ישראל, אלא גם את ערכי הציונות והוגיה. תיאודור הרצל חזה ב"אלטנוילנד", שבמדינה היהודית סגנו של ראש הממשלה יהיה ערבי, וזאב ז'בוטינסקי כתב במאמרו על "השוויון האזרחי" (בשנת 1940), שראוי וסביר בעיניו גם מצב הפוך, כלומר ראש ממשלה ערבי וסגנו יהודי.

מובן שגם הפרשיות הפליליות שבהן נחקר אביגדור ליברמן מטילות עליו צל ערכי. ליברמן הורשע בעבר בהכאת ילד, אך היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין קבע שאין בכך קלון, ובכך סלל את דרכו לממשלה. הוא נחקר על שוחד של מיליונים בפרשת חברות הקש, אך היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סגר את התיק בגלל "מחסור בראיות". הוא זוכה בפרשת מינוי השגריר, אך וינשטיין — למרות הבטחתו המוקדמת — לא עירער על הזיכוי.

לפני יותר מ–20 שנה, כאשר את בג"ץ הנהיגו השופטים מאיר שמגר ואהרן ברק, הם לא היססו לפסול אדם לכהונת שר בנימוק שאינו מסוגל "להקרין יושר ויושרה". הם קבעו אז, ששר חייב להיות לא רק "כשיר מבחינה חוקית", אלא גם "כשר מבחינה נורמטיבית". אלא שיורשיהם על כס המשפט נסוגו כנראה מן הדרישה הערכית הזאת. ואכן, אם בג"ץ לא פסל את העבריין המורשע אריה דרעי מלשוב למשרד הפנים, הוא בוודאי לא ימצא עילה משפטית לפסול את ליברמן למשרת שר הביטחון.

מתברר, שההבלגה והסלחנות של רשויות האכיפה והמשפט כלפי נורמות וערכים פסולים של אנשי ציבור עלולות לפגוע פגיעה אנושה לא רק בטוהר המידות בצמרת, אלא בסיכויי שרידותה של הדמוקרטיה שלנו.

פורסם באדיבות עיתון "הארץ".

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול