דורית ביניש
עודכן: 27 בנוב׳ 2021
דברים על משה נגבי ז"ל
נדם קולו של משה נגבי, לוחם אמיץ במערכה החשובה להגנה על שלטון החוק, להגנה על זכויות אדם ולהגנה על חופש הביטוי וחופש העיתונות; לוחם ללא חת בתופעת השחיתות השלטונית.
משה היה עיתונאי ומשפטן, והיה בו שילוב של כישורים מקצועיים אותם הקדיש ללא לאות לשליחות שנטל על עצמו, תוך דבקות במטרה, מתחילת דרכו המקצועית ועד לימיו האחרונים ממש.
הכרתי את משה למעלה מ 45 שנים עת הגיע להתמחות בפרקליטות המדינה אצל מורו ורבו מישאל חשין,לימים השופט חשין, שהיה אז פרקליט בכיר.
עמו שמר משה על קשר קרוב וראה בו מורה ומנחה.
למרות ההיכרות רבת השנים, לא היינו חברים אישיים.
כראוי לעיתונאי בעל יושרה כפי שהייתה למשה, ובצניעות האופיינית לו, לא חבר משה לממונים במשרד המשפטים, ובוודאי לא לשופטים.
לכאורה הייתה מעין סתירה פנימית באישיותו של משה נגבי,בין הפתיחות והאומץ כאשר הביע את דעותיו, לעיתים עד כדי בוטות, לבין הצניעות הרבה שנראתה כביישנות.
כאשר משה סבר שיש מעשה שחיתות או טיפול לא ראוי ולא נחרץ של רשויות החוק בתופעות שונות, לא ברר במילים והתבטא בחריפות.
הוא עצמו הדגיש בהזדמנויות שונות כי במלחמה בשחיתות אין להפלות בין מחנות פוליטיים,אין לאתרג אף אדם, ויש להוציא את ההעדפות וההשקפות הפוליטיות מתחום הלגיטימיות.
משה הכיר היטב את החוק ואת פסיקת בית המשפט העליון לדורותיו, וידע להנגישם לציבור הרחב.
דומה כי לא הייתה פרשיה מהעבר שלא זכר ושחזר וביקש להפיק ממנה לקחים.
בעשרות השנים בהן שידר את התכנית "דין ודברים" בקול ישראל, ולאחרונה בתאגיד השידור הציבורי, הביא את דבר המשפט ואת העמדה הנורמטיבית שנקבעה בפסיקה, במאמץ מתמיד לגשר בין התיאוריה למציאות.
כך גם עשה כאשר העביר את המסר שלו לסטודנטים הרבים אותם לימד באוניברסיטה העברית ובמוסדות השכלה גבוהה נוספים.
משה עסק תמיד באקטואליה, הגיב להצעות חוק, לחקיקה חדשה ולשינויים ולחידושים במשפט ובפסיקה.
מעטים העיתונאים ואישי הציבור שיש להם יכולת להשמיע את קולם, ולהשמיע את קולם באופן ברור צלול וחד משמעי,כדי להגן על ערכי המשפט והדמוקרטיה,
במיוחד בימים אלה,כאשר שלטון החוק ומוסדות המשפט נתונים למתקפה במטרה להחליש את כוחם.
לא תמיד הסכמתי עם עמדתו בכל עניין; בתחומים שהיו בנפשו משה לא ידע פשרות, אך המסר שהעביר היה חשוב מאין כמותו.
בשנים האחרונות קולו הצלול נסדק עקב מחלתו, אך הוא לא חסך במילים ואלה נשמעו בבהירות רבה.
בפעם האחרונה שראיתיו, לפני כחודש ימים, במעמד קבלת פרס גורני שהוענק לו על ידי העמותה למשפט ציבורי, נראה היה כי הגיע לאירוע זה בשארית כוחותיו, וחששתי אז שזו הפעם האחרונה שאני פוגשת בו.
ואמנם כך היה.
משה יחסר מאד בזירה הציבורית.
לעירית ולמשפחה, תנחומי הכנים.
יהא זכרו ברוך.