בזכות הביבים המצחינים

המרוץ לנשיאות היה אמנם מלוכלך מאוד, אך אלה לכלוכים מבורכים. הסיכול הממוקד של המועמדות של בנימין בן־אליעזר לנשיאות גם סיכל כנראה איום אסטרטגי על שלטון החוק בישראל. מצב שבו משרת הנשיא מופקדת (ומופקרת) בידי אדם שקיבל סכומי כסף גדולים מאיש עסקים פרטי — גם בהנחה שמדובר בהלוואה תמימה, ולא בשוחד פלילי — הוא בעל פוטנציאל השחתה עצום ורב.

לנשיא המדינה (במשותף עם שר המשפטים) יש הסמכות לא רק להקל בעונש של עבריין, אלא גם למחוק את הרשעתו כלא היתה, ואפילו למנוע מראש את העמדתו לדין. הבה נניח, שמי שהלווה לבן־אליעזר מיליונים לפני בחירתו, ונעצר מאז כחשוד בפלילים, היה מבקש ממנו להעניק לו חנינה שתמנע את משפטו, או את הרשעתו, או למצער את מאסרו. האם היה הנשיא מסוגל להתייחס לבקשת מיטיבו באמות מידה ענייניות, כמו לבקשות של חשודים ועבריינים אחרים?

העיתוי המאוחר של הסיכול — ממש ברגע האחרון לפני הבחירות — נראה כעוד פרי באושים של הרפיסות והפלגמטיות של היועץ המשפטי לממשלה. זה מכבר העלה אלדד יניב, בכתבותיו באתר "וואלה", סימני שאלה נוקבים ביחס למקורות המימון לדירה של בן־אליעזר. יניב גם פירסם מידע, המחשיד את המועמד לנשיאות בקבלת טובות הנאה בדמות שירותי ייעוץ חינם מפרקליטי צמרת ובניצול כוח השררה כדי להיטיב עם אותם פרקליטים. התנועה למען איכות השלטון הגישה תלונה רשמית, המתבססת על הפרסומים הללו. לא ברור מדוע לא הורה היועץ המשפטי עד השבוע על בדיקת התלונה הזאת. הוא הדין ביחס לחשדות נוספים נגד בכירים אחרים שיניב הזכיר בכתבותיו. עם זאת ברור, שגם סיכול מאוחר עדיף על הסיכון שבבחירה, חלילה, של נשיא מושחת ומשחית.

נטען, כי המניע שעמד מאחורי הסיכול הממוקד לא היה טהור וכי מחולליו אינם בהכרח הגונים וישרים יותר מבן־אליעזר. אך גם אם טענה זו נכונה, אין בכך כדי לגרוע מן האפקט המטהר של הסיכול. את השחיתות של אהוד אולמרט חשף, כזכור, נוכל עם קבלות. ואכן — ממש כמו הפללת אולמרט בפרשת הולילנד — גם הסיכול הממוקד במרוץ לנשיאות, יהיו מניעיו אשר יהיו, עשוי לתרום לניקוי האורוות המסואבות. הוא לא רק ירתיע פוליטיקאים עם שלדים בארונם מלהתמודד על עמדות המקנות להם שליטה בגורלנו. הוא אולי גם יאותת לחבר כנסת צעיר הנושא כעת את עיניו לצמרת, שאסור לו להתפתות לנצל את מעמדו הציבורי ואת כוחו כדי לעשות לביתו (או לבתיו).

לפני כעשרים שנה כתב הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון ד"ר משה לנדוי, במחקר מקיף על מוסד נשיא המדינה, כי "מעמדו הרם והנפרד מכשיר אותו לייצג ערכים של מוסר חברתי שאינם שנויים במחלוקת, אך מן הצורך להזכירם לציבור". נראה, שדווקא הביבים המצחינים שזכו לחשיפה ולאוורור במהלך מערכת הבחירות לנשיאות נותנים יסוד לתקווה לגאולתו של המוסד ולשיקום יכולתו לייצג ואף לקדם את הערכים האמורים.

ירושלים, 14.06.14

פורסם באדיבות עיתון "הארץ".