• משה נגבי

אייל גולן: תיק מבוסס. בהחלט

עודכן: 4 בספט׳ 2020


התנהלות המשטרה בתיק הזמר אייל גולן, והדיווחים בתקשורת על כך שהיא מתקשה למצוא ראיות שעשויות להפלילו, מעלה חשש חמור שהיא לקתה בליקוי מאורות מקצועי ומוסרי כאחד. הרי אותם חוקרים עצמם שיכנעו את בית המשפט בעת מעצר אביו של הזמר, כי ישנה לכאורה תשתית ראייתית לכך שהנערות קיבלו תמורה חומרית בעבור השתתפותן במסיבות החשק. האם נשתכח מהם התיקון בחוק הפלילי משנת 2000, הקובע במפורש שלא רק המסרסר בגופן של קטינות (עד גיל 18!) אלא גם כל מי שנהנה משירותיהן הוא בגדר עבריין פלילי?

יתרה מזאת: אותו תיקון בחוק גם קובע שעל הנאשם מוטל הנטל לשכנע כי לא היה מודע לגיל הנערות, וכי אם טעה לגבי הגיל הזה טעותו היתה כנה. כיצד יכול מי שחשוד כי אסף את הנערה משערי בית ספר לעמוד בנטל הזה? כפי שהבהיר הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, מאיר שמגר, כבר לפני כעשרים שנה, "עצימת עיניים" מצד החשוד לנוכח האפשרות שמדובר בקטינה די בה כדי להפלילו.

ובכלל, מתקבל הרושם המעיק שחוקרי משטרת ישראל מנוכרים לחלוטין לתיקונים המהפכניים שהתחוללו במשפט הפלילי שלנו בדור האחרון, ושנועדו לספק הגנה לנפגעות מניצול מיני. כך למשל אנו שומעים ש"קשה" לחוקרים להניח תשתית לאשמת הזמר משום שאין עדות "חיצונית ואובייקטיבית" שתאשש את עדויות הנערות. הטיעון הזה הוא חסר כל בסיס משפטי, ומחזיר אותנו לימים הרחוקים והחשוכים שבהם אכן אי אפשר היה להרשיע בעבירת מין בהעדר סיוע חיצוני לעדות הקורבן, וזאת בגלל התפישה הסקסיסטית־שוביניסטית שנשים נוטות להעליל עלילות שקר על גברים.

דרישת הסיוע החיצוני לעדות הקורבן נמחקה מן החוק כבר לפני יותר משלושים שנה, אך נראה שחוקרי פרשת גולן עדיין שבויים בתפישה החשוכה ההיא. וכי איזו סיבה אחרת יש להם לפקפק בעדויות הנערות? דווקא העובדה שהן לא באו למשטרה מיוזמתן, ומקצתן מספרות שעודן מעריצות את הזמר, סותרת בעליל את ההנחה שיעלילו עליו עלילות שווא. ואשר לסתירות בעדויותיהן – בתי המשפט כבר הכירו בכך שסתירות כאלה עשויות להיות טבעיות, ולעתים אף בלתי נמנעות, בעדות מאוחרת של נערה על ניצול מיני, בעיקר אם התרחש בגיל צעיר. רק באחרונה שב וקבע בית המשפט העליון, כי "אי התאמות, אי דיוקים וסתירות מסוימות" בעדויות של צעירות שנפגעו בנעוריהן מעבירות מין, הם בגדר "חזון נפרץ", שניתן להסבירו בעומס הנפשי הרובץ עליהן, ואין בכך בהכרח כדי למנוע את הרשעת העבריין.

נחוץ כנראה גם להזכיר לחוקרים שכיום – בניגוד לעבר – החוק כבר איננו מסתפק בקבלת הסכמה ליחסי מין, אלא דורש במפורש שזו תהיה הסכמה חופשית. האם בכלל סביר לקבל טענה על קיומה של הסכמה חופשית כזאת כאשר, על פי החשד, הקטינות הולעטו במשקאות חריפים ובסמים?

זה בוודאי נורא להיווכח שזמר וכוכב טלוויזיה מתנהג לנערות ולגופן כאל חפצים זמינים לסיפוק תאוותיו. אך זה יהיה נורא שבעתיים אם ליקוי המאורות במשטרה יייצור אצל מעריציו ומעריצותיו הצעירים את הרושם המסולף שהתנהגות בהמית כזאת של "סלב" היא כביכול חוקית


ירושלים, 25.11.13

פורסם באדיבות עיתון "הארץ".

3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול